הלחם הוא מאכל אשר לא פעם נתפס על ידנו (הישראלים והמערביים), כאחד מהמזונות הבסיסיים ביותר לקיומנו והוא נמצא כמעט בכל בית.
מאפיות הן דבר המצוי בשפע בקרני רחוב וברשתות השיווק, אשר מפיצות ברוב הדר את ריחם המשכר של מאפים טריים, אשר מושך אותנו בתשוקה אל "סם החיים".
לחם ודברי מאפה, מרכזיים מאד בחיינו עד שלעיתים הם מהווים עבורנו מרכיב חשוב כמעט בכל ארוחה.
רבים עשויים למצוא את עצמם אוכלים לארוחת הבוקר שלהם כריך או מאפה וקפה, ארוחת הצהריים נכנסת רבות לתוך פיתה רכה או עטופה בבצק עלים, ולארוחת הערב נמרח את משהו ונניח חביתה ועגבניה על פרוסת לחם, לפעמים גם ננשנש איזו פרוסת עוגה או עוגיה פריכה בין הארוחות.
לחם ? מה הבעיה איתו ?
אין בכוונתי להוציא שם רע ללחם, אחרי הכל ארצנו התברכה באופן טבעי בגידולי בר של חיטה ושעורה.
לחמים יכולים להיות מקורות טובים לפחמימות וחלבונים, כיום ניתן למצוא לחמים באיכות טובה ממגוון דגנים מלאים כמו שיפון, שעורה, חיטה, כוסמין, שיבולת שועל ועוד (לכל דגן איכות משלו).
אבל, לצערנו הרב, לחמים רבים - גם כאלה שמופקים מדגן מלא, מכילים חומרים משמרים ומעכבי חימצון, שמרים ומשפרי אפייה, חומר מתחלב, מלח, סוכר ועוד.
לעיתים, לחם שנושא בגאווה את המילים "לחם מלא" על אריזתו מורכב משילוב כמעט זהה של קמח מלא וקמח לבן. לכן לעיתים רחוקות ניתן למצוא לחמים אשר אפשר לומר עליהם שהם בריאים בצורה מוחלטת, שלא נדבר על לחמים ומאפים שהופקו מקמח לבן, רחמנא ליצלן !
כוונתי כאמור איננה להעכיר את האווירה ולגרום לכם להיפרד מהלחם לאלתר. גם אני אינני מתכוון לוותר על פרוסת לחם עם אבוקדו או לנגב מנת חומוס טובה עם פיתה חמה, אבל חשוב להבין שמקומו לא צריך להיות כל כך מרכזי בחיינו.
יש באפשרותנו לאכול ארוחות טובות, מזינות ומהנות גם בלעדיו.
מליארד סינים לא טועים !?
ראו לדוגמא את אחינו האסייתים, עבורם דברי מאפה נדירים מאד על השולחן או שאפילו לא נמצאים כלל.
ברוב מדינות אסיה האורז משול למה שאנו רואים בלחם וחמאה – מקור האנרגיה וההזנה הבסיסי והחשוב ביותר, והוא קיים כמעט בכל ארוחה, בליווי ירקות, קטניות, דגים, בשר או בתור אטריות במרק.
ככל שתעשייה והנדסת המזון מתפתחת, יצרני המזון יכולים לשפר את הייצור שלהם ולהגדיל את הכנסותיהם, אך לצערנו אנחנו הצרכנים עלולים למצוא עצמנו עומדים מול מדפים עמוסים במזונות שאינם מזינים ואפילו מזיקים לבריאות.
אחת הדרכים לשמור על תזונה בריאה יותר היא לחזור לפשטות ולאכול מזונות שעברו כמה שפחות עיבוד ומניפולציות, לכן כדאי לצרוך את הדגנים, גם בצורתם הראשונית ולא רק המעובדת,
כמו אורז מלא, חיטה (מבשלים אותה כמו אורז), כוסמת, קינואה, שעורה (גריסי פנינה), שיבולת שועל (קוואקר), דוחן ועוד.
איזה לחם כדאי לאכול ?
כדי לספק את תאוות הלחם ועדיין לשלוט על איכותו ניתן כמובן להכין את הלחם בבית.
לאלו שאין זמן וסבלנות להכין את הלחם בעצמם, ניתן לרכוש אופה לחם – מכשיר חשמלי שמכניסים אליו את החומרים (הקמח המים השמרים וכו') והאופה מבצע את כל תהליך הלישה, התפחה ואפיית הלחם.
כך, ע"י בחירת חומרי גלם ובלי הוספת חומרים משמרים ומשפרים למיניהם, ניתן לשלוט על איכות הלחם.
אם אין סיכוי שתכינו לחם בעצמכם, מומלץ להעדיף לחם שנעשה בצורה מסורתית (עם מחמצת / שאור) לעומת גרסת לחם השמרים הנפוץ - ההבדל הוא בין פטריות בשמרים תעשייתיים לעומת פטריות משמרי בר שנמצאים באופן טבעי בדגן ובתהליך טבעי מאפשרים להם לגדול ולהתפתח יחד עם מגוון רחב של בקטריות ומיקרואורגניזמים אשר מאפשרים הכנה של לחמים בצורה טבעית והתוצאה בריאה ומזינה הרבה יותר. אפשר למצוא לחמים כאלו במאפיות בוטיק רבות אשר נעשו נפוצות מאד לאור המודעות והביקוש.
דבר נוסף שניתן לעשות הוא להכין בצק מקמח מלא ומים בלבד (ללא שמרים ותוספות) - המים יהוו שליש מכמות הקמח (המכשיר לאפיית לחם מצוין גם להכנת בצק בלבד, אפשר כמובן להשתמש במיקסר או ללוש בידיים כ - 2 דקות).
מהבצק יש לבצוע חתיכות קטנות, ליצור כדורים קטנים ולרדד לפיתה קטנה ודקה.
את הפיתה להניח על מחבת דקה/טאבון מתחת לגז או מדורה (אין צורך בשמן), לחמם עד להשחמה קלה והתנפחות, והרי לכם צ'פאטי הודי או פיתה דרוזית (איך שתעדיפו לקרוא לה) קטנה ובריאה.
מכיוון שאנו רחוקים מאד (פיזית ותרבותית) מאחינו מלוכסני העין ורובנו לא יאכלו אורז מאודה עם דגים לארוחת בוקר, לפניכם טיפ נחמד על תחליף ללחם של הבוקר ואפילו נחמד יותר לימי החורף הקרים: דייסה חמה ומתוקה.
דייסת שיבולת שועל (קוואקר) / אורז
3 - 4 כפות שיבולת שועל (עדיף עבה), אפשר להשרות אותו לכמה שעות לריכוך אבל לא חובה.
או
3 - 4 כפות אורז מלא מוכן לאכילה. אם אתם מכינים את האורז במיוחד לדייסה הדבר יצריך כמובן בישול ארוך. בכל אופן את בישול האורז עושים עם כמות מים גדולה מעט יותר מכרגיל כדי ליצור מרקם עיסתי וצמיגי. במידה ועשיתם את בישול האורז באופן הזה מדלגים על השלב הבא.
להכניס לסיר, להוסיף כחצי כוס מים לשיבולת שועל ולאורז במידה וזה אורז שהכנתם מראש בבישול רגיל.
לבשל עד לצמצום חלקי ויצירת מרקם צמיגי (5 עד 10 דקות). ניתן לשנות את כמות המים בהתאם לרמת הסמיכות האהובה.
בכל אופן אין צורך בחלב, הדייסה יוצאת טעימה מאד גם בלעדיו.
בקערה, לרסק בננה למחית, להוסיף את הדייסה החמה, אבקת קינמון ובעיקרון הדייסה מוכנה.
ניתן להעשיר את הדייסה לפי הטעם ומצב הרוח בדברים הבאים:
תפוח עץ אדום מגורד
כפית טחינה גולמית/שקדיה (חמאת שקדים(
זרעים/אגוזים
כף סיבים (זרעי פשתן טחונים, זרעי שומשום טחונים, נבט חיטה, פסיליום, סובין וכו')
פירות יבשים (צימוקים/אוכמניות/חמוציות/תמרים וכו')
פולי קקאו טחונים.
ניתן להמתיק בדבש או סילאן למרות שלטעמנו לא צריך, הבננה עושה את העבודה.
לבריאות ובתאבון !