top of page
נקי מבפנים - ניקוי הגוף מרעלים
חיפוש
  • אסף לביא

הנאה מאוכל


"...מה עם קצת הנאה מאוכל? אי אפשר כבר ליהנות מהחיים?! בסוף גם יגלו שחסה זה לא בריא!"

שמעתי שדרן רדיו מתלונן, בעודי נוסע חזרה הביתה מלימודי רפואה תזונתית.

הוא סיפר על פרסום ששמע אודות מחקר שוודי,

שמצא שככל שהצ'יפס המטוגן חרוך יותר כך הוא מעלה את הסיכון למחלות,

שהעיקרית בהן היא סרטן. כנ"ל לגבי טוסט.

למעשה מדובר בחומר הנקרא אקרילאמיד אשר ידוע כמסרטן אך לראשונה התגלה לפני יותר מעשור שנמצא במזונות שעברו השחמה או קלייה.

במחקר השוודי, שאחר כך תוצאותיו שוחזרו, התייחסו לאלמנט מסוים בתהליך ההכנה של מזון והבעייתיות שבו

אבל יש עוד דברים בעייתיים בטיגון של צ'יפס, כמו העובדה שהוא מטוגן בשמן עמוק.

טיגון כזה מצריך חימום ארוך וממושך של השמן, דבר שגורם לשמן להתחמצן.

בנוסף, לרוב מדובר בשימוש בשמן מזוכך שמלבד העובדה שהוא כבר מתחמצן בתהליך ההפקה שלו, הוא גם מכיל הרבה חומרים רעילים בגלל התהליך שהוא עובר.

חוץ מאלו יש עוד הרבה בעיות עם שמנים צמחיים מזוככים, טיגון בשמן עמוק,

צריכה רבה מדיי של שמן צמחי בתזונה שלנו ועוד…

אבל כל אלו רק מחזקים כביכול את הטענה של השדרן - כל הזמן מגלים עוד דברים שמסוכן לאכול, כבר אי אפשר ליהנות מאוכל ומהחיים!

אז נכון שיש תחושה שכל הזמן מתפרסמים עוד ועוד מחקרים על בעיות בריאותיות סביב מזון.

חלק מהסיבות שקשורות בזה, הן שצורת המחקר המדעי הסטנדרטי הוא יחסית חדש

והתפתח במאה השנים האחרונות.

בנוסף, צורת המזון והאכילה שלנו השתנתה מאד במאה השנים האחרונות גם כן.

בעקבות המהפכה התעשייתית המזון שלנו גם עבר לא מעט מהפכות.

השילוב של שניהם מייצר קרקע לגילויים,

חלקם מפתיעים יותר וחלקם פחות - לפחות לחלק מהאנשים...

יש הרבה גילויים או טענות שאושרו ע"י המדע, אבל ידועים לאנושות כבר מאות ובחלקם אפילו אלפי שנים.

בפרקטיקה טיפולית של שיטות מסורתיות כמו רפואה סינית, איור-ודה ואפילו הרמב"ם שלנו,

שיכללו את הידע לגבי תזונה וצמחים בהקשר של ריפוי, תחזוקה גופנית ובריאות נפשית.

לכן הרבה דברים שהמדע מאשש כיום בעזרת כלים של מדידה,

הבינו כבר לפני המון שנים ע"י ניסוי וטעייה, יכולת התבוננות חדה ושנים של ניסיון טיפולי.

לכן בגלל שאנחנו במערב נוטים להישען על מידע שמספק לנו המדע כסמכות העליונה והבלעדית

נראה כאילו כל הגילויים המדעיים של העשורים האחרונים הוא באמת חדש

אבל למעשה הרבה ממנו כבר היה זמין לנו אבל בצורה שלא באמת הצליחה לשכנע אותנו.

אבל בכל זאת מה לגבי עניין ההנאה?

אוכל ואכילה נתפסים כדברים שמספקים לנו אושר והנאה גדולה (לפעמים אולי גדולה מדיי…).

ככל שעובר הזמן, המין האנושי הביא את הנושא הזה לרמות שכלול

עד כדי כך שבעידן שלנו שפים נעשו כוכבים,

כולנו צופים בתכניות בישול בעניין ותשוקה

וחולמים להיות אלו שיצליחו להרשים את האורחים בבישול של מנה עם שם מפוצץ בסגנון,

עשבי בר על נתחי אנטריקוט דקיקים בקרם ארטישוק ירושלמי עם רוטב צלפים.

כשאנחנו רגילים לאכול סעודות מורכבות מאד ו/או אוכל שיש בו כמויות גבוהות של שומן סוכר ומשפרי טעם,

מעבר לכך שזה לא בריא לאורך זמן, זה מקבע את החך שלנו

וקשה לנו להפיק הנאה מאוכל פשוט דל בשומן וסוכר עם טעמים טבעיים של המזון והתבלינים.

אם מקפידים לאורך זמן על אכילה של מזון פשוט ולא מורכב מדיי

ללא מזון מעובד או עוברים תהליך של כמה ימים של ניקוי ע"י תזונה,

החך מתחילה להיות רגישה יותר לטעמים מעודנים,

הטעם הטבעי של ירקות ופירות נעשה מעדן,

והמשיכה למזונות הטבעיים, הפשוטים נעשית גדולה יותר ויותר.

בעיה נוספת עם הצורך התמידי לספק את העונג ע"י מזון

הוא שהוא לרוב מתעלם מהפן הבריאותי/טיפולי שיש למזון

וגם מהאפקט הגופני לאחר האכילה.

נכון שלאכול צ'יפס מדיי פעם זה לא נורא כל כך אם בדרך כלל מקפידים על תזונה בריאה ומאוזנת

אבל לאורך זמן ובתדירות גבוה יש לאכילה של מזונות לא טובים אפקט מצטבר.

סרטן, מחלת לב, סכרת הן מחלות שמגלים אותם ביום אחד

אבל הן נוצרו באפקט מצטבר של עשרות שנים.

מעבר לכך רבים מאיתנו נהנים ומתענגים מארוחה טובה

אבל אחריה מרגישים לא טוב…

תסמינים כמו כאבי בטן, נפיחות, צרבת, כאבי ראש, עייפות, עצירויות, נגעים בעור ועוד שלל תופעות

שיכולות להיגרם ממזון, הרבה פעמים זוכים להתעלמות,

כי קשה לנו להפסיק להתענג על האוכל שאנחנו אוהבים ורגילים אליו.

לתופעה הזאת יש השלכות גם על איכות החיים היום יומית וגם על האפקט המצטבר

בהיווצרות מחלות כרוניות אחרות.

לכן בהקשר הזה חשוב לזכור שלאוכל יש תפקיד.

הוא אמור להזין אותנו כדי שנוכל להפיק אנרגיה

ושלגוף יהיו מספיק משאבים להיבנות, להשתקם ולתפקד בצורה אופטימלית, ללא כאבים וחוסר נוחות.

הטעם הטוב של האוכל וההנאה ממנו,

הוא האמצעי כדי שהוגף שלנו יקבל את מה שהוא צריך מהמזון לתפקוד מיטבי.

הפיכת האמצעי למטרה ממחיש את הבלבול שאנחנו נמצאים בו.

הבעיה נעשית חמורה כאשר תעשיית המזון משתמשת בטכנולוגיות של הנדסת מזון

כדי לייצר עבורנו מזון שיעבוד על מרכזי העונג שלנו ברמה הגבוהה ביותר

כך נמשך אליו ונרצה ממנו יותר אבל לרוב הוא לא מזין ואפילו מזיק,

ככה התעשיינים משתפרים ומרוויחים ואנחנו מתמכרים ומפסידים.

אז אם נחזור לציטוט של שדרן הרדיו:

"...מה עם קצת הנאה מאוכל? אי אפשר כבר ליהנות מהחיים?! בסוף גם יגלו שחסה זה לא בריא.."

חשוב ליהנות מאוכל - עדיף שההנאה תגיע מאוכל בריא ולא מזיק,

חשוב עוד יותר ליהנות מהחיים ולהוקיר אותם, זה ממש לא חייב להיות קשור באוכל.

המדע בטח יגלה עוד הרבה דברים חדשים בתחום המזון שהם בעייתיים - אני דיי משוכנע שחסה לא תהייה אחד מהם.

357 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page